×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וְדָוִ֥יד זָקֵ֖ן וְשָׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיַּמְלֵ֛ךְ אֶת⁠־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃
Now David was old and full of days; and he made Solomon his son king over Israel.
תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל
וְדָוִד סִיב וּשְבַע יוֹמִין וְאַמְלִיךְ יַת שְׁלמה בְרֵיהּ עַל יִשְרָאֵל.
ודוד וכו׳ וימלך – שכבר המליך את שלמה כנזכר במלכים, ופה בא לספר מה שעשה דוד לפני מותו אחר שהמליך את שלמה והכין א״ע ללכת בדרך כל הארץ, שאז סדר משמרות כהונה ולויה, ואח״כ צוה את שלמה ונאסף על עמיו.
תרגום כתוביםמלבי״םהכל
 
(ב) וַיֶּֽאֱסֹף֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃
And he gathered together all the princes of Israel, with the priests and the Levites.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״געודהכל
וּכְנַשׁ יַת כָּל רַבְרְבֵי יִשְרָאֵל וְכַהֲנָא וְלֵיוָאֵי.
ויאסף את כל שרי ישראל – ותיקן וחילק הכהנים הלויםא לד׳ חלקים כמו שחילקם משה במדבר, שנאמר: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כ״ח:א׳) ותנינן התם (במדבר רבה ג׳:י״ב) חילקם לד׳ חלקים, משה ואהרן ובניו חונים במזרח (במדבר ג׳:ל״ח) ביןב דגל יהודה לאהל מועד, משה לדברות ואהרן לקרבנותג, שניים להם בני קהת לדרום, ומה היא עבודתם כל כלי הקדש אשר באהל מועד הארון והשלחן והמנורה והמזבחות (במדבר ג׳:כ״ט-ל״א), שלישים להם בני גרשון במערב ועבודתם היריעות והקלעים (במדבר ג׳:כ״ג-כ״ו), רביעים להם בני מררי בצפון ועבודתם הקרשים והעמודים והאדנים (במדבר ג׳:ל״ה-ל״ז), כדרך חנייתן כן נסיעתן, ואהל מועד באמצע כאשר יחנו כן יסעו (במדבר ב׳:י״ז), כמו כן חילקם דוד לכאן.
א. צ״ל: ״והלוים״.
ב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״מן״.
ג. השווה במדבר רבה ג׳:י״ב: ״לכך היו חונים שם משה ואהרן ובניו שהיו בעלי תורה בעלי מצות מכפרים על ישראל בתפלתם ובקרבנם״.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גהכל
 
(ג) וַיִּסָּֽפְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם מִבֶּ֛ן שְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה וַיְהִ֨י מִסְפָּרָ֤ם לְגֻלְגְּלֹתָם֙ לִגְבָרִ֔ים שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמוֹנָ֖ה אָֽלֶף׃
And the Levites were counted from thirty years old and upward; and their number by their polls, man by man, was thirty-eight thousand.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת ציוןמלבי״םעודהכל
וּמְנוֹ (ס״א וְאִתְמְנִיאוּ) לֵיוָאֵי מִבַר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵילָא וַהֲוָה מִנְיַנְהוֹן לְגֻלְגְלַתְהוֹן לְגוּבְרַיָא תַּמְנֵי וּתְלָתִין אַלְפִין.
ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה – אלו הלוים כהנים לויםא הם, כמו שאמרו חכמים (תמיד כ״ז.) בכ״ד מקומות נקראו הכהנים לוים וזה אחד מהם, שהללו כהנים לוים הם וחלקם לד׳ חלקים כהנים לשירות המזבח והם כ״ד משמרות שהיו משמשים להם בשירות העזרה לשחוט ולפשוט ומסייעים לכהנים כאשר כתוב: וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים (דברי הימים ב ל״ה:י״א) וגם אם אין מפשיטים משמשים ומסייעים בהדחת קרב וכרעים ושימור הכלים והוצאתם והכנסתם שנאמר: כי במספר יביאום ובמספר יוציאום (דברי הימים א ט׳:כ״ח). וכ״ד משמרות המשוררים וכ״ד משמרות השוערים, וד׳ משמרות הללו היו משמשים בכל שבת ושבוע לבד ג׳ רגלים, כדתנינן התם (סוכה נ״ה:) בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוות באימורי הרגלים ובחלוק לחם הפנים. ובענין דברים הללו מַעְיָנִי במדות חכמים ובספר היובלות שהביא אלפיומי רב סעדיה גאון מספרי הישיבה; בשנת ארבעים למלכות דוד בחצי היובל בד׳ בשבוע התקין משמרות כהונה ולויה כמו שמסר לו שמואל בניות ברמהב, שנאמר: המה יסד דויד ושמואל הרואה באמונתם (דברי הימים א ט׳:כ״ב), ספר את הלוים מבן שלושים שנה ומעלה שלשים ושמונה אלף.
א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״ולוים״.
ב. בסדר עולם רבה (פרק טו) מופיע: ״בחצי היובל נבנה הבית, בשנה הרביעית בשבוע״, ובפרק כ״ה: ״בחצי היובל גלה יהויכין בשנה הרביעית בשבוע״.
ויהי מספרם לגלגלתם – ידמה שמנו הגלגלות לא הם בעצמם כמו שזכרנו בפרשת במדבר סיני.
לגברים – לאנשים.
מבן שלשים שנה – שמאז יתחיל זמן עבודת הלוי כמ״ש בתורה (במדבר ד׳:ג׳).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת ציוןמלבי״םהכל
 
(ד) מֵאֵ֗לֶּה לְנַצֵּ֙חַ֙ עַל⁠־מְלֶ֣אכֶת בֵּית⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָ֑לֶף וְשֹׁטְרִ֥ים וְשֹׁפְטִ֖ים שֵׁ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃
Of these, twenty-four thousand were to oversee the work of the house of Hashem; and six thousand were officers and judges;
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
מִן אִלֵין מְמַנָן רַבָּנִין עַל עֲבֵידַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אַרְבְּעָה וְעֶשְרִין אַלְפִין וְסַרְכַיָא וְדַיָנַיָא אֶשְׁתָּה אַלְפִין.
(ד-ה) לנצח על מלאכת {בית} ה׳ כ״ד אלף ושוטרים ושופטים ו׳ אלפים וד׳ אלפים שוערים וד׳ אלפים מהללים לה׳ – וחזר ועשה כ״ד משמרות כהונה, מבני אלעזר י״ו ומבני איתמר ח׳ (דברי הימים א כ״ד:ד׳)א. חזר ועשה מן הלוים כ״ד, ומבני אסף הימן וידותון כ״ד שומרים על הדוכן והמשוררים בנבלים ובכנורות, שנאמר: לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה בני אסף על יד אסף הַנִּבָּא על ידי המלך (דברי הימים א כ״ה:ב׳) הרי ד׳, לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה (דברי הימים א כ״ה:ג׳) והלא אינם אלא חמשה, זה שמעי שהיה במעי אמו הרי עשרה (בראשית רבה צ״ד:ט׳), ומבני הימן הם י״ד (דברי הימים א כ״ה:ד׳-ה׳) הרי כ״ד משמרות למשוררים. ומשמרות השוערים כ״ד, מבני משלמיהו וזכריהו ועובד אדום ואחיהם למזרח, הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאסופים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר (דברי הימים א כ״ו:י״ז-י״ח) ו׳ לכל רוח, הרי כ״ד משמרות. וחזר וחלק את כל ישראל כ״ד למשמרות, שאין הקרבן קרב וכשר עד שיהיו שם כהנים לויים וישראלים (תוספתא תענית ג׳:ג׳), והיתה כל אחת ואחת מאלו המחלקות כ״ד ראשים עליהם יושבים במקדש וכל ראש וראש עמו בכל שבוע ושבוע ה׳ מאות עומדים לפניו כאשר יעלה החשבון לל״ח אלף (דברי הימים א כ״ג:ג׳), כאשר נבאר בעזרת המלמד לאדם בינה.
והקוראים יתנו דעתם לדרוש ולתור בחכמה ויבינו לאשורם ויאירו עיניהם כי הדבר חמור שמור אמור מיום גלות הארץ, ודברים הללו שאני שונהב ואומר לא מאלי אני אומר ולא כמשורר ומזמרג, וכ״דד ולב דעות ולמסמסת מעמר אפס דברים קבועים במסמר, דרושים בהנה מלילה שומר, מגזרה שוה מקל וחומר, בדגיה חיי צער ורוח מימר, ברוחו מחליף בשריז ושערי מסמרח ומסר לדוסא אשר גילע בעשייה בן שמר, והוא מסר לבני יהודה ואימר, ומפיהם תקבל ארז ותומר, אשר הלכותיו הפרחו כקטורת מעלה עשן ומתמר, הגאון רב סעדיה תקיף שניתן אסור בבית שומר שלש עשרהט שנה נאסר בבית המלכים והעתיק מספרי הישיבה וחידש דברים שלא שמעה אוזן ואני אחריו נתעסקנו להוציא הדברים לאמתתםי ועל מכונן בישע המעוז.
זה פתרון המחלקות אשר תקנו דוד המלך עליו השלום הוא וצדוק הכהן ואחימלך וראשי האבות לכהנים הלוים (דברי הימים א כ״ד:ג׳). ואלו ד׳ המחלקות, המחלוקת הראשונה המה בנייא אהרן הממונים לכל דבר המזבח, מזבח הקטרת ומזבח העולה, וכל שירות פנים עריכת לחם ולישתו ועשיתו ואפיתו, הדלקת הנרות והטבתן, ועבודתיב יום הכפורים ושאר ענינים המפורשים על הסדר, והם י״ב אלף. המחלוקתיג השניה הם המשרתים לדבר מזבח העולה לפשיטות לשחוט ולפשוטיד ולרחיצת קרבים ולהביא הקרבנות ליד הכהנים, כי מקבלה ואילך מצות כהונה לענין סדור והבאת הנתחים ועריכתם (יומא כ״ז.), אבל כל דברים אחרים היתה תשמיש הלוים וסיעתם בין בהוצאת הכלים והכנסתם ונקוי העזרה וסדר כל דבר כאשר נבאר למטה. ועל ידם הכל נמנה והם הלוים י״ב אלף. והמחלוקת השלישית הם הלוים המשוררים בכלי שיר והם ד׳ אלפים זולתי י״ב אלפים המסייעים לכהנים בתשמיש כאשר הזכרנו למעלה. והמחלוקת הרביעית הם השוערים והם ד׳ אלפים, תמו ד׳ המחלקות. וששת אלפים שופטים ושוטרים. ועל כל אחת ואחת מאלו ד׳ המחלקות היתה כ״ד משמרות והיו ד׳ משמרות באים אל הקדש ביום הששי ויוצאות ביום הששי האחר, ואלו הם ד׳ משמרות: משמרת הכהנים, משמרת הלוים משרתי הכהנים ומתקנים סדר לכל דבר העזרה, ומשמרת משוררים, ומשמרת השוערים, ובהם יאמר: באי השבת עם יוצאי השבת (דברי הימים ב כ״ג:ח׳) ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת (דברי הימים א ט׳:כ״ה), ובשנה יהיה לכל ד׳ משמרות האלו שתי שבועות בשנה וב׳ משמרות הגדולות משמרות כהנים ולוים משרתי המזבח והעזרה יהיו חמש מאות איש, ועל כל חמש מאות איש אחד ראש עליהם כדי שיהיו על י״ב אלפים כהנים כ״ד ראשיהם עליהם, וכן על ד׳ אלפים המשוררים כ״ד ראשיהם עליהם וכן על ד׳ אלפים השוערים. וכן יהיו משמשות מ״ח שבועות בשנה [טוחוץ מן] הרגלים שהיו כולם שוים ומתקבצים אל המקדש. ואלה הם המחלקות כן מן המקראות, וכן נפתור אחר הדבר הזה מבני קהת ומררי כאשר נשלים מחלוקתטז בני אהרן.
וגם הקדים אנשים מקצתם בראש הדבר הזה והודיע כי בהם ראש ושני ושלישי ורביעי, כדכתיב: ויהי יחת הראש (דברי הימים א כ״ג:י״א) ואמריז: בני גרשום שבואל הראש, ויהיו בני אליעזר רחביה הראש (דברי הימים א כ״ג:ט״ז-י״ז) יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי (דברי הימים א כ״ג:י״ט), וזה הראש והשני והשלישי יודיע בהן תקן המשמרות כאשר אמר למטה: אבות הראש לעמת אחיו הקטן (דברי הימים א כ״ד:ל״א).
וגם תקן ששת אלפים שופטים ושוטרים וד׳ אלפים שוערים וד׳ אלפים משוררים. וגם לא זכר להם מספר כאשר לא זכר מספר הכהנים בתורה בעת שנשא מספר בני ישראל על ידי משה ואלעזר בערבות מואב (במדבר כ״ו), ואשר זכר בדבר הזה הוא תיקון לכל כ״ד משמרות ראשון ושני ושלישי ורביעי עד סוף המשמרות, כדכתיב: ויצא הגורל הראשון ליהויריב לידעיה השני (דברי הימים א כ״ד:ז׳), והמחלקות האלה השניים ההם בשם אלעזר ואיתמר, והיה הראשון על תיקון ומחלקותם דוד המלך וצדוק ואחימלך דכתיב: ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר, ואחימלך קיבל הגורל לבני איתמר לפקודתם בעבודתם, וימצאו מבני אלעזר רבים (דברי הימים א כ״ד:ג׳-ד׳) שהיו חשובים וטובים להיות מבניו י״ו נשיאים במשמרות ומבני איתמר ח׳ נשיאים, ויחלקום בגורלות אלה עם אלה עד אשר יודע המשמר הראשון והשני והשלישי והרביעי עד סוף כ״ד משמרות ככתוב: לבני אלעזר ראשים לבית אבותם ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמנה (דברי הימים א כ״ד:ד׳), שהיו שמנה ראשים מן בני איתמר מן הלוים שהקהתים היו כהנים ולוים. המלך והשרים וצדוק הכהן היו לצד א׳ ואחימלך בן אביתר וראשי האבות והכהנים והלוים היו לצד אחר. וחכמים פירשו שמעיה בן נתנאל (דברי הימים א כ״ד:ו׳) זה משה וכל הענין כמפורש (ויקרא רבה א׳:ג׳).
בית אב אחד אחוז לאלעזר (דברי הימים א כ״ד:ו׳) בא ללמדנו כי השלים מן אלעזר י״ב משמרות ולא היו מן איתמר כי אם ח׳ וד׳ מן אלעזר יהיה זה י״ב משמרות, על כן אמר בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר, אחוז בגורל אחד מן אלעזר וב׳ אחוזים מן איתמר כי היו ח׳ מאיתמר וד׳ לאלעזר שהפרידו מן ששה עשר לאלעזר כאשר הוציאום בגורל הא׳, ומן הב׳ לאלעזר ועד י״ב ראשים היו לאלעזר תחלה ואח״כ הוציאו הגורליח, וב׳ מן איתמר כי היו לאיתמר ח׳ שנאמר בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוזיט אחוז לאיתמר, וגם הודיעם כי המשמר הראשון הוא משמר יהויריב ועם יהויריב חמש מאות כהנים כאשר אמרנו, וכן היה לכל משמר ומשמר. והמשמר השני הוא ידעיה והמשמר השלישי חרים כאשר הוא כתוב: ויצא הגורל הראשון ליהויריב עד סופו (דברי הימים א כ״ד:ז׳-י״ח), והם כ״ד שמות לכ״ד משמרות וכן היה המנהג עד חרבן הבית, וזו מחלוקת השנית אשר היתה משרתת לפנים לכהנים המשרתים למזבח העולה וגם היו על אודות שרות העזרה וכל כליה וניקויה וסירותיה, וגם היו כ״ד מן בני קהת ומן בני מררי למחלוקת הזאת ועכשיו נבדלים מאחיהם כ״ד שמות למחלוקת השניה.
שלא יתעו הבאים ללמוד אלו הדברים כי הדברים קשים וחתומים וסתומים, ראשיתם שובאל האחד ראש המשמר הראשון, והשני יחדיהוכ והוא ראש המשמר השני, והשלישי רחביהו הוא ראש המשמר השלישי, והרביעי הוא ישיהוכא ראש המשמר הרביעי, והחמישי שלומות והוא ראש המשמר החמישי, והששי הוא יחת, והשביעי הוא וּבְנָי (דברי הימים א כ״ד:כ׳-כ״ג). פירש יהודה בן קורייס כי וּבְנָי יריהו שם אחד להם והם איש אחדכב. ואני אומר אינה היא המדה, כי וּבְנָי מן יחת ובניו הוא, וזהו מן הסדרים שנחלקוכג, ונראים הדברים כי שמעי בןכד אחי אביו היה לו יחת (דברי הימים א כ״ג:י׳) וליחת ויבא ד״אכה הם כמו ו׳ של ובני, ובניכו ו׳ עיקר השם כמו ואיה וענה (בראשית ל״ו:כ״ד).
נשוב לענין הראשון, וראש המשמר הח׳ אמריהו, והט׳ יחזיאל, והי׳ יקמעם, והי״א מיכה, והי״ב שמיר, וי״ג ישיה, וי״ד זכריהו, וט״ו יעזיהו, וט״ז שהם, וי״ז זכור, וי״ח עברי, וי״ט אלעזר, וכ׳ קיש, וכ״א ירחמאל, וכ״ב מחלי, וכ״ג עדר, וכ״ד ירימות. אלה כ״ד הראשים הם ראשים על כ״ד משמרות על התיקון. ואלה הארבעה שובאל ובני יחדיהו ורחביהו ובני ישיה הם מזרע משה איש האלהים ככתוב למעלה: בני משה גרשום ואליעזר בני גרשום שבואל הראש ויהיו בני אליעזר רחביה הראש (דברי הימים א כ״ג:ט״ו-י״ז) ועל כן תיקנום בראש המחלקות לכבוד משה. וכולם נתיחסו אלכז עמרם ככתוב: לבני עמרם שובאל (דברי הימים א כ״ד:כ׳) ושלומות ויחת הם נתיחסו אל יצהר ככתוב: ליצהרי שלומות לבני שלומות יחת (דברי הימים א כ״ד:כ״ב) ובני יריהו ואמריהו יחזיאל ויקמעם אלה ד׳ נתיחסו אל חברון כדכתיב: בני חברון יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי (דברי הימים א כ״ג:י״ט) ומיכה ושמיר התיחסו אל עזיאל דכתיב: בני עזיאל מיכה, לבני מיכה שמיר, ואחדכח אחי מיכה ישיה, לבני ישיה זכריהו (דברי הימים א כ״ד:כ״ד-כ״ה) כללם י״ד ואלה י״ד הראשים יתיחסו אל עמרם ואל יצהר ואל חברון ואל עוזיאל בני קהת, נשארו מן כ״ד ראשים מן בני מררי יעזיהו ושהם וזכור ועברי ואחד למחלי אלעזר ואחד לקיש, ובני קיש ירחמאל (דברי הימים א כ״ד:כ״ו-כ״ז), נשארו שלשה ויתיחסו אל מושי, והם מחלי ועדר וירימות, אלה כ״ד ראשים מול ראשים כ״ד לבני אהרן כאשר אמור בהם: ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים (דברי הימים א כ״ד:ל״א) ופתרונו לעומת אחיהם בני אהרן יודיע כי זה כ״ד ראשים בספרנו הם לעומת כ״ד ראשים מבני אהרן והם כ״ד ראשים השניים, ועמדו לפני בני אהרן לעבודת בית ה׳ על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש ומעשה עבודת בית האלהים וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משׂורה ומדה ולעמוד בבקר בבקר להודות ולהלל לה׳ {וכן בערב} ולכל העלות עלותכט לה׳ [...] ושמרו את משמרת אהל מועד (דברי הימים א כ״ג:כ״ח-ל״ב), וכל אחד מאלה כ״ד ראשים אשר זכרנו שמם הם ראשי המשמר ומשמרתו חמש מאות ועבדו לפניו ברשותו, כי כלל הב׳ משמרות הם כ״ד אלף ומכ״ד אלף לכ״ד שבועות יגיע לב׳ משמרות ה׳ ה׳ מאות.
ואזכור מקצת מלאכת אלו הלוים; היו מקצתם על מקצת כלי המזבח לתנם ליד הכהנים ולקבלם מידם ככתוב: ומהם על כלי העבודה (דברי הימים א ט׳:כ״ח) כמזלגות ומחתות וכל מה שפירשתי למעלה כי במספר יביאום (ט׳:כ״ח), כמו שכתוב בתורה: ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם (במדבר ד׳:ל״ב) כל תשמישי העזרה והכלים הצריכים לה ביןל לרחיצה בין להדחה בין לכיור בין לאפות בין לבישול הכל נעשה על ידיהם. ומהם ממונים על הכליםלא ומהם על הסלת של מנחות ועל היין לנסכים ועל שמןלב הקרבנות והמנורה ומעשה הרוקחלג והלבונה והבשמים ועל צרכי העזרה ומעשה המנחות והחבתים, ככתוב: ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלום הקרחי באמונה על מעשה החבתים (דברי הימים א ט׳:ל״א) ועוד כתוב: והלוים אחיה על אוצרות בית האלהים (דברי הימים א כ״ו:כ׳) כי הכהנים לא היו משמשים כלום בעזרה אלא לפייסות, מי מעלה איברים לכבש מי זורק מי מדשן. שלשה עשר זכין בו, ואיל קרב באחד עשר ופר בכ״ד (משנה יומא פרק ב׳) וקיני זבין וזבות ויולדות ונידותלד והשקאת סוטה ועבודת המזבח וכל ענייני קרבנות המזבחלה ומזבח הפנימי ועבודת יום הכפורים, וכללו צרכי העזרה והמזבח וכליה ומשמרתה ותקוניה לא היו משתדלים לכלום. ומקצתו פירשו חכמים בתלמוד (משנה שקלים ה׳:א׳): יוחנן בן פנחס על החותמות, מתתיה בן שמואל והוא מתתיה בן שלום על הפייסות, בן אחיה על חולי מעים, וזה אחיה לא ידענו בן מי הוא. ובהם על אפיית לחם הפנים כדכתיב: ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת (דברי הימים א ט׳:ל״ב).
ואם ישאל אדם היאך יכול להיות שבואל בן גרשום בן משה בימי דוד, השיבהו כהלכה ואמור אין זה בן גרשום עצמו אלא מבני בניו, כמו כל האחרים שנקראים על שם אביהם הזקן שהוא עיקר היחס, כמו: ויהיו בני אליעזר רחביה הראש (דברי הימים א כ״ג:י״ז) ואינו אלא מבני בניו, וכן כולם לא היו בניהם בימי דוד אבל מבני בניהם היו. וכמו: עכן בן זרח (יהושע כ״ב:כ׳) ואינו אלא בן כרמי בן זבדי בן זרח (יהושע ז׳:א׳).
וחכמים פרשו (בבא בתרא ק״י.) שהוא מיכהלז הוא שבואל יהונתן בן מנשה (שופטים י״ח:ל׳) ולמה נקרא שמו שבואל ששב לאל בכל לבו, וכיון שראה דוד שממונו חביב עליו ביותר מינהו על האוצרות, שנאמר: ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות (דברי הימים א כ״ו:כ״ד) אבל לסדר המקראות כל ספר דברי הימים הולך על הסדר הזה שבני בנים נקראים על שם אביהם הזקן.
וזאת מחלוקת המשוררים והיא השלישית. דע כי דוד וכללח הראשים הציבו שלשה נשיאיםלט והם אסף והימן וידותון והם נביאים מבני לוי, שנאמר: ויבדל דויד ושרי הצבא לעבודה לבני אסף והימן וידותון הנבאים בכנורות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבודתם (דברי הימים א כ״ה:א׳) ותיקנו מאלו ג׳ נביאים כ״ד משמרות, ואלו הן ג׳ נשיאים, האחד אסף מזרע גרשום והשני הימן מזרע קהת והשלישי ידותון והוא איתן האזרחי כי יש לו ב׳ שמות והוא מזרע מררי, והיו בני אסף ד׳ והם זכור ויוסף ונתניה ואשריאל, דכתיב: לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה בני אסף על יד אסף (דברי הימים א כ״ה:ב׳). והיו בני ידותון ו׳, גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה (דברי הימים א כ״ה:ג׳), ואעפ״י שאינם אלא חמשה, מונה שמעי שהיה במעי אימו (בראשית רבה צ״ד:ט׳), וזהו רשום מבטן להיפקד שעשה הפייטמ. והיו בני הימן י״ד, בוקיהו וגו׳ ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר (דברי הימים א כ״ה:ד׳-ה׳).
אלה כ״ד בני אסף והימן וידותון. והדביקו על כל אחד ואחד מאלו הנשיאים תלמידים בני אסף מתלמדים לפניהם וריעים י״א. וכתב בכל אחד מהם הוא ובניו ואחיו שנים עשר וגם הדביקו עליהם על כל ראש וראש עם תלמידיו קנ״ד שיהיה בכלל משמר עם י״ב איש ראש ותלמידיו ורעיו קס״ו איש. כלל כל המשוררים לכ״ד משמר ד׳ אלפים, ככתוב: ד׳ אלפים מהללים לה׳ (דברי הימים א כ״ג:ה׳) והיו עליהם כ״ד ראשים, וכן לכל ד׳ מחלקות הללו כהנים ולוים משוררים ושוערים היו על כל אחת ואחת כ״ד ראשים. [מאואשר הבדיל ביןמב ד׳ אלפים מאתים ושמנים {ושמונה} איש, מהם היו כ״ד ראשים מלמדים] מתלמידיםמג בני אסף והימן וידותון ומאתים וס״דמד תלמידים מלמדי שיר, להיות כללם תלמידים ומלמדים רפ״ח איש ככתוב: ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לה׳ כל המבין מאתים שמנים ושמנה (דברי הימים א כ״ה:ז׳) וכתוב אחריו: ויפילו גורלות משמרת לעומת כקטן כגדול מבין עם תלמיד (דברי הימים א כ״ה:ח׳) הודיע כי הפילו גורלות על אלה רפ״ח איש מבינים ותלמידים לחלק התלמידים אלהמה על כ״ד [מוראשים להיות מפוזרים על כל ה]⁠משמרות מן י״א איש להיות גם הם מבינים על שאר העם, ועל כן הפילו גורלות עליהם ואיזה מהם יהיה לראש הראשון ולראש השני להיות כולם בגורל.⁠מז
ואשר אמר: ויהי מספרם עם אחיהם (דברי הימים א כ״ה:ז׳) – הם כ״ד הנשיאים בני אסף והימן וידותון היה במספרם של אלה המבינים עם אחיהם, הם ריעיהם ותלמידיהם, היה כללם רפ״ח איש והיו כל הראשים מחולקים מן י״ב איש כמו שהזכיר בכולן בניו ואחיו י״ב, ופתרונו אחיו ורעיו ובניו אלו תלמידים, כמו שאמר בישעיה: אתה ושאר ישוב בנך (ישעיהו ז׳:ג׳) שהם תלמידיו, ואחיו הם ריעיו כמו: כי אנשים אחים אנחנו (בראשית י״ג:ח׳).
ומלאכת אלה המשוררים היו במשמרתם מהללים בכלי שיר בבית ה׳ ככתוב: כל אלה על ידי אביהם בשיר בית ה׳ במצלתים נבלים וכנורות לעבודת בית האלהים על ידי המלך אסף וידותון והימן (דברי הימים א כ״ה:ו׳), והיה מנהג משמרת המשוררים משיתחיל כהן גדול ליתן העולה על המזבח היו מתחילים בשיר זה ובנבלים ואח״כ היו מחצרים בחצוצרות, וסדר המשנה אינו כן על התמיד אלא כך הוא אומר: נתנו לו יין לנסך והסגן עומד על הקרן והסודרים בידו וב׳ כהנים עומדים על שלחן החלבים וב׳ חצוצרות בידם, תקעו והריעו ותקעו, באו ועמדו אצל בן ארזא אחד בימינו ואחד בשמאלו, שחה לנסך הניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר, הגיעו לפרק תקעו והשתחוה כל העם, על כל פרק ופרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה (משנה תמיד ז׳:ג׳) וכן הוא אומר: ובעת החל העולה החל שיר ה׳ [מחואח״כ החצוצרות מחצרים] (דברי הימים ב כ״ט:כ״ז-כ״ח), ועל ידי כלי דויד (דברי הימים ב כ״ט:כ״ז) – באותן כלי השיר שעשה דוד היו הלוים משוררים, ובעת החל להעלות העולה על המזבח ולסדר האיברים התחילו לתקוע וכל אשר נמצא שם היה עומד על רגליו, ככתוב: והכהנים על משמרותם עומדים (דברי הימים ב ז׳:ו׳). וכשישלים מעשה הקרבן כרעו והשתחוו המלך וכל אשר עמו, ככתוב: וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו (דברי הימים ב כ״ט:כ״ט). וזה סדר עבודת המשוררים.
וכלל ד׳ המחלקות הם ל״ב אלף, ועמהםמט ו׳ אלפים שופטים ושוטרים כללם ל״ח אלף, דכתיב: ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלותם לגברים שלשים ושמנה אלף (דברי הימים א כ״ג:ג׳), ומאלה ד׳ המחלקות היו ד׳ משמרות משמשות בכל שבוע ושבוע, משמרת האחת לכהנים בני אהרן ומשמרת השנייה ללוים בני משה ומשמרת הג׳ המשוררים בני אסף והימן וידותון הנביאים ומשמרת הד׳ שוערים בני קרח, ואלו ד׳ משמרות היו משרתים בשבוע עד יום ששי והיו אלו יוצאים והיו באים אחריהם ד׳ משמרות אחרות, וכן כל השנה כולה והיו חוזרות חלילה, וב׳ פעמים בשנה היו משמשות כל אחת ואחת שתי שבתות לבד הרגלים שכל המשמרות שוות, ככתוב: אין לשמור למחלקות (דברי הימים ב ה׳:י״א) ומאחר שהפילו גורלות על רפ״ח איש שהם כ״ד בני הנביאים ורכ״ד תלמידיהם וריעיהם ועליהם הפילו גורלות כמו על בני אהרן ועל בני משה, כי גם הם ראשים ונגידים על ג׳ אלפים ושבע מאות (דברי הימים א י״ב:כ״ח). וי״ב איש, בכל משמר ומשמר היה ראש גדול על י״א איש וי״א איש היו ראשים על קנ״ה איש שאר המשמר, וכלל המשמר הראשים הי״ב עם קנ״ה היו קס״זנ וכל אלה הראשים והתלמידים שהם רס״ד היו ראשים על משמרותיהם ומבינים אותם ומלמדים אותם הטעמים של שיר כי הם היו מלמדי שיר לה׳. והפילו גם הם גורלות כדי לחלקם על המשמרות, ככתוב: ויפילו [נאגם הם] גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול מבין עם תלמיד (דברי הימים א כ״ה:ח׳).
ופתרון סימן המשמרות, המשמרה הראשונה היא יוסף מבני אסף, כדכתיב: ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף (דברי הימים א כ״ה:ט׳) עם אחיו שהם רעיו ובניו שהם תלמידיו היו שנים עשר, וזה גורל הראשון, והם ראשים על כ״ד משמרות של משוררים, וזה יוסף הוא ראש על הראשיםנב של מחלוקת הזה, וכן אחיו גדולים על כל אחי הראשים. וראש המשמר השני הוא גדליהו מבני ידותון הוא איתן, ככתוב: גדליהו השני הוא ובניו ואחיונג (דברי הימים א כ״ה:ט׳). והמשמר הג׳ הוא זכור מבני אסף ככתוב: השלישי זכור בניו ואחיו שנים עשר (דברי הימים א כ״ה:י׳), הד׳ ליצרי ככתוב [נדהרביעי ליצרי בניו ואחיו שנים עשר (דברי הימים א כ״ה:י״א)] וכן כולם כאשר כתובים על הסדר, עד תם מחלקת המשוררים.
וזה מחלוקת הד׳ של שוערים, אמר בראשית: למחלקות לשוערים לקרחים משלמיהו בן קורא מן בני אסף (דברי הימים א כ״ו:א׳), ותימה הוא זה כי הכל יודעים כי אסף מן בני גרשום היה (דברי הימים א ו׳:כ״ד-כ״ח), ולא היה בראשי השוערים אחד מזרע גרשום כי כולם היו מזרע קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ומזרע מררי, ככתוב: למחלקות לשוערים לקרחים (דברי הימים א כ״ו:א׳), ולחוסה מן בני מררי (דברי הימים א כ״ו:י׳) והשלים הדבר ואמר: אלה מחלקות השוערים לבני הקרחי ולבני מררי (דברי הימים א כ״ו:י״ט), ואם יהיה הדבר כן למה זה משלמיהו בן קורא מן בני אסף, ומה פתרונו? אמרתי כי אסף הוא אביאסף במקום אחר, בן קרח ולא בן גרשום בן לוי, כי המלה הזאת כרותה כי במקום אחר יקרא אותו אביסףנה, שנאמר: ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שומרי הספים לאהל (דברי הימים א ט׳:י״ט) וזה משלמיהו בן קורא הוא שלום בן קורא ושלום הוא ראש לד׳ שוערים הוא, ככתוב בתחלת הספר: והשוערים שלום ועקוב וטלמון ואחימן ואחיהם שלום הראש (דברי הימים א ט׳:י״ז) וזה שלום הנקרא הנה משלמיהו בן קורא מן בני אסף, וזה אסף הוא אביאסף הנקרא בדברי הימים אביסף בן קרח בפסוק ושלום בן קורא (ט׳:י״ט), וגם בתורה נקרא שמו אביאסף ככתוב: ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף (שמות ו׳:כ״ד), וזה אסף בן גרשום בן לוי היה משורר והיה עומד על ימין הימן המשורר בן קהת, ככתוב: ואחיו אסף העומד על ימינו אסף בן ברכיהו (דברי הימים א ו׳:כ״ד), ואסף בן קרח היה שוער ככתוב: ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח (דברי הימים א ט׳:י״ט). וזה אסף היה לו ג׳ שמות: אסף אביאסף אביסף, כמו שלום משלמיהו; עיקר השם בןנו אסף, ואמר: משלמיהו בן קורא מן בני אסף, כאשר אמר ועשה העיקר שלום ומשלמיהונז.
נשוב אל פתרון מחלקות השוערים, דע כי כאשר זכר שמו בדבר הזה – הנזכר נזכר ואשר לא נזכר שמותם ק״א נשיאים הם, ואמר בכללם: לאלה מחלקות השוערים {וגו׳} משמרות לעומת אחיהם לשרת בבית ה׳ (דברי הימים א כ״ו:י״ב), והרי לך מספרם, משלמיהו ובניו הם ח׳ ככתוב: ולמשלמיהו בנים זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי (דברי הימים א כ״ו:ב׳-ג׳) ומשלמיהו אביהם הרי ח׳. ועובד אדום עם בניו ועם ריעיו ס״ב, ככתוב: כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים ושנים לעובד אדום (דברי הימים א כ״ו:ח׳), וחכמים פרשו כל אלה מבני בניו היו שנאמר: פעלתי השמיני כי ברכו אלהים (דברי הימים א כ״ו:ה׳) זו חמות וח׳ כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד (ברכות ס״ג:). וגם למשלמיהו תלמידים מתלמדים לפניו ורעים י״ח ככתוב ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל שמנה עשר (דברי הימים א כ״ו:ט׳). ולחוסה י״ג בנים ורעים ככתוב: כל בנים ואחים לחוסה שלשה עשר (דברי הימים א כ״ו:י״א) ולא הזכיר כולם כי כל אלה כללם ק״א איש. ומכלל אלה זכר ה׳ נשיאים ונגידים במשמרותם בשמותם, תחלתם שלמיהו וזכריהו בנו ועובד אדום ושפים וחוסה הרי ה׳, והיה בעל שער המזרח שלמיהו, ככתוב: ויפול הגורל מזרחה לשלמיהו (דברי הימים א כ״ו:י״ד) ועל שער הצפון היה זכריהו בנו ככתוב: וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויפולנח גורלו צפונה (דברי הימים א כ״ו:י״ד), ועל שער נגב היה עובד אדום ככתוב: לעובד אדום נגבה ולבניו בית האספים (דברי הימים א כ״ו:ט״ו), ועל שער מערב היה שפים וחוסה ככתוב: לשפים ולחוסה למערב עם שער שלכת (דברי הימים א כ״ו:ט״ז), ודע כי מנהגם בעת שבתם על כסאותם, על הדבר הזה שאני אומר, כי לכל שער ושער היו ו׳ ראשים כאשר אומר: למזרח הלוים ששה (דברי הימים א כ״ו:י״ז) הרי ו׳ בכל רוח ועם כל ו׳ מהם היו עמהם ל״ה איש עד שהיו ו׳ שוערים עם ל״ה איש מ״א, וכולל כ״ד שערים ראשים של ד׳ שועריםנט עם אנשים הסמוכים עמהם בשירותם על כל שער ל״ה להכללס של ד׳ שועריםסא ק״מסב, יהיו כללם קס״דסג וזה מספר אחד של שבוע, ועל הדבר הזה יהיו על שערי הקדש הארבעה קס״ד איש, מהם כ״ד נגידים והנשיאים ק״מסד וזה דבר משמר אחד, וכל עשרים וארבע משמרות הולכים על זה הענין. ויסגיל לכל שער מ״א איש ומהם נגידים ו׳ ועמהם סמוכים ל״ה ומן ד׳ השוערים שפתרנו ד׳ מהם יוצאים חוצה לסף הב׳ מצד אחד והב׳ לפניהם מצד א׳, ככתוב: למזרח הלוים ששה (דברי הימים א כ״ו:י״ז) וזה כלל ואח״כ זכר אחד אחד, אמר כי שער לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה (דברי הימים א כ״ו:י״ז), והב׳ האחרים על סף שער מזרח א׳ לפני א׳ וכן על סף שער צפון וב׳ על סף שער נגבסה, יהיו ו׳ על כל שער ושער. וגם הוסיף דבר אחר על שער המערב והודיע כי ד׳ שוערים חוץ מן יוצא הסף במסילה, וב׳ היו על הסף א׳ מול א׳ ככתוב: לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר (דברי הימים א כ״ו:י״ח) ודמיון המלה וענינה היא מסף כמו שאמרנו באחרים: ולאספים שנים שנים (דברי הימים א כ״ו:י״ז), וחכמים פירשו: מאי לפרבר – כלפי בר (תמיד כ״ז.) וכמדומה לי חוץ לאסופים בחוצות המסלה כנגד ממכר שוקי בהמות הקרבנות, ופרבר שער שמוכרים פר בר כלומר פר בן בקר, כי לשם במערב שער מיודע שמשם מביאים הקרבנות, ובלשון ישמעאל קורים אותו באב אל בקר. ויש אומרים לפרבר לפר הבר והטהור מכל טנוף, כי היו רוחצים רגליו טרם יכנס בשער והיו מדיחים ממנו כל הלכלוכים.
וסדר המחלקות הללו סדורין כהלכתם דרך הליכתם על הסדר וכל יקרא בו ילבבו ינובבו, שפתם ככומר של ענבים לנובבו לחבבו, להכניע אויביו המושבבוסו, שורש פורה, ירה יירה, וכל אנוש פיו ימרה, יתרחק מלא היורה, בנמיכות ולא מתערה, וידקדק ולא כקורא, ואזי נפלאות יראה ובריה חדשה יברא, וגם ברכות יעטה מורה (תהלים פ״ד:ז׳). ותקון זה תקנו דוד וצדוק הכהן ואחימלך וראשי האבות לכהנים הלוים ואלו ה׳ המחלקות כולם במצות ה׳ על ידי אהרן כתורה, שנאמר: אלה פקדתם לעבודתם לבוא לבית ה׳ כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו ה׳ אלהי ישראל (דברי הימים א כ״ד:י״ט) ולמדו שמואל בניות ברמה כאשר אמרו חכמים: וכי מה ענין ניות אצל רמה, שהיו עוסקין בניות של עולם וכל הענין כמפורש לשם (זבחים דף נ״ד:). ועתה נשוב לפרש כל אחד ואחד במקומו.
א. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״לבני ישראל ראשים לבית אבותם״.
ב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״שונה ואומר... אומר״): ״גומר ואומר... שונה״.
ג. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״כמשורר ומזמר״): ״מבשור {מִבְּשִׁיר?} ומזמור״.
ד. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״וכ״ד... ולמסמסת״): ״ולשבועות ולשמשות״.
ה. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״בדניי (ואולי: בדויי)״ (כלומר: בחביותיי, או: בצערי).
ו. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״כרוח״.
ז. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״בשרו״.
ח. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״בברקים מפי ארי אשר הגלה במר״, וכ״ה בכ״י טורין 124 לפי עדות קירכהיים.
ט. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״שלש עשרה שנה נאסר״): ״כ״ג שנים עומד״, וכ״ה בכ״י טורין 124 לפי עדות קירכהיים.
י. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״כראוי״.
יא. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״נדיבי״.
יב. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״העולה״.
יג. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״והמחלוקת״.
יד. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״לפשיטות לשחוט ולפשוט״): ״לפישוט״.
טו. נוסף במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״הם״.
טז. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״מחלקת״.
יז. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״ואומר״.
יח. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״בגורל״.
יט. כך בפסוק. במהדורת קירכהיים: ״ואחד אחוז״.
כ. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״כ״א זכריהו״.
כא. לפנינו: ״ישיה״.
כב. כך בכ״י ממוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״שם אחד היה להם והם שם איש אחד״.
כג. ראו בפירוש דברי הימים א א׳:ל״ה.
כד. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר ״בן״.
כה. הערת קירכהיים: קטע זה קשה לפענוח בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״ד״א הם כמו ו׳⁠ ⁠⁠״): ״י״א הם כמו י״ב״, וכ״ה בכ״י טורין 124 לפי עדות קירכהיים.
כו. כך במהדורת קירכהיים. ובכ״י מוסקבה 853 חסר: ״ובני״.
כז. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״על״.
כח. המילה ״ואחד״ לא מופיעה בפסוק.
כט. כך בפסוק, וכ״ה בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים חסר ״עלות״.
ל. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים (במקום ״לה בין״): ״להכין״.
לא. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים חסר ״ומהם.. הכלים״.
לב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״שמיני״.
לג. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״רוקח״.
לד. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״וגירות״.
לה. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים חסר ״וכל.. המזבח״.
לו. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״אבל לא לכל״.
לז. לכאורה לא קשור, שכן יהונתן בן מנשה היה הכהן של מיכה. וגם בבבא בתרא שם לא מוזכר ״מיכה״. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״שהוא מיכה... מנשה״): ״שהוא כבר יהוא״.
לח. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״כי דוד וכל״): ״כי הם כמו כל״.
לט. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״נציבים״.
מ. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״הקלירי״. והכוונה לקרובה לפרשת שקלים של ר״א הקליר ״אומן בשמעו כי תשא״.
מא. נוסף בכ״י מוסקבה 853.
מב. אולי צ״ל ״מן״.
מג. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים נוסף ״מתלמידים״.
מד. כך צ״ל. במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״וכ״ד״.
מה. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״ד׳ (אולי צ״ל: י״א) כ״ד״.
מו. נוסף בכ״י מוסקבה 853.
מז. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״ככתוב: ויפילו גורלות משמרת לעומת כקטן כגדול מבין עם תלמיד״.
מח. נוסף בכ״י מוסקבה 853, חסר במהדורת קירכהיים.
מט. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״ומהם״.
נ. כך צ״ל. במהדורת קירכהיים: ״קס״ו״, בכ״י מוסקבה 853: ״קס״ד״.
נא. נוסף בכ״י מוסקבה 853, ע״פ דה״א כ״ד:ל״א.
נב. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים (במקום ״ראש על הראשים״): ״ראש הראשים על״. בכ״י מוסקבה נוסף גם: ״על כ״ד משמרות״, כנראה מחמת הדומות.
נג. לפנינו: ״ואחיו ובניו״, וכן תוקן במהדורת קירכהיים.
נד. נוסף במהדורת קירכהיים.
נה. כך תוקן במהדורת קירכהיים ע״פ הנוסח בפסוק לפנינו. בכ״י מוסקבה 853 מופיע ״אביאסף״ גם כאן וגם בציטוט הפסוק שלהלן.
נו. נוסף בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים חסר ״בן״.
נז. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים (במקום ״ואמר: משלמיהו.. ומשלמיהו״): ״ועשה מעיקר שלום משלמיהו כאשר אמר: משלמיהו בן קורא מן בני אסף״.
נח. לפנינו: ״ויצא״.
נט. נדצ״ל: ״שוערים ראשים של ד׳ שערים״.
ס. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״להכליל״.
סא. נדצ״ל: ״שערים״.
סב. כך צ״ל. במהדורת קירכהיים וכ״י מוסקבה 853: ״קמ״ג״.
סג. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״קמ״ז״.
סד. כך צ״ל. במהדורת קירכהיים וכ״י מוסקבה 853: ״ס״ד נגידים והנשיאים קמ״ג״.
סה. נדצ״ל: ״והב׳ האחרים על סף שער צפון א׳ לפני א׳ וכן על סף שער נגב״.
סו. נדצ״ל: ״המשובבו״.
לנצח על מלאכת בית י״י – רוצה לומר: להתחזק על מלאכת בית י״י וזה יהיה לפי מה שאחשוב כמו שזכר אחר זה לעבודת בית י״י על החצרות ועל כל הלשכות ועל טהרת כל קדש ומעשה עבודת בית האלהים ר״ל שהם ינקו הבית וכל חלקיו וישמרוהו מהטומאה. והקדשים גם כן ישמרום שלא יטמאו. ועל מלאכת לחם המערכת וסלת המנחה שתהיה מנופה לפי מה שראוי והרקיקין והרביכין והחבתין. ולמדוד מה שראוי למדוד שם לצורך העבודה בלח או ביבש ובכלל הם יעבדו הכהנים בכל מה שיצטרך להם לעבודת בית י״י. ומהם מנה שוטרים ושופטים ששת אלפים. כי משבט לוי היו מורי התורה ולזה היו מהם סנהדרין גדולה וקטנה והשופטים במקומות ישראל כי הם היו יותר ראוים אז ואף על פי שאפשר למנותם מישראל והנה אי אפשר שנאמר שיהיו כל אלה השופטים והשוטרים לשבט לוי לבד כי יהיו כמו ששית השבט.
לנצח – מלאכת השיר נקרא מלשון נצוח כי דרך בעלי השיר לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה.
ושוטרים – הם הנוגשים וכופים לעשות דברי השופטים.
מאלה לנצח – מאלה העמיד לנצח וכו׳.
על מלאכת וכו׳ – בעת עבודת המזבח.
מאלה לנצח – הוא מאמר דוד, וכאלו כתוב ויאמר דוד מאלה לנצח, וכן מסיים הכתוב בלשון מ״ב אשר עשיתי להלל. ופירש מאלה מקצת אלה הנזכרים. לנצח על שם שבכח השיר מנצחים ליצר הרע.
מאלה – זה דברי דוד, כמו שסיים (בפסוק ה׳) אשר עשיתי, צוה איך יתחלקו לעבודתם.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ה) וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים שֹׁעֲרִ֑ים וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מְהַֽלְלִ֣ים לַיהֹוָ֔הי״י֔ בַּכֵּלִ֕ים אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְהַלֵּֽל׃
and four thousand were doorkeepers; and four thousand praised Hashem with the instruments which I made to give praise.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
וְאַרְבְּעָה אַלְפִין תַּרְעַיָא וְאַרְבְּעָה אַלְפִין מְשַׁבְּחַיָא קֳדָם יְיָ בְּזֵינֵי זְמַר דִי עֲבָדִית לְשַׁבָּחָא (ס״א קֳדָם יְיָ לְשַׁבָּחָא).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וארבעת אלפים – והנה הנשארים היו מהם ארבעת אלפים שוערים וארבעת אלפים משוררים בכלים אשר עשיתי להלל הנה דוד חדש כלי זמר יהללו בהם את י״י. ר״ל כי בעת שהיו מהללים לי״י היו מנגנים בהם.
בכלים – כי הכ״ד אלף האמורים במקרא שלפניו המה שררו בפה.
וארבעת אלפים וגו׳ מהללים לה׳ בכלים – פירש והעשרים וארבעה אלף לנצח האמורים למעלה הם היו משוררים בפיהם ואלו משוררים בכלים.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(ו) וַיֶּחָלְקֵ֥ם דָּוִ֖יד מַחְלְק֑וֹת לִבְנֵ֣י לֵוִ֔י לְגֵרְשׁ֖וֹן קְהָ֥תא וּמְרָרִֽי׃
And David divided them into orders according to the sons of Levi: Gershon, Kohath, and Merari.
א. קְהָ֥ת א=קֳהָ֥ת (חטף קמץ)
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
וּפַלְגִנוּן דָוִד פַּלְגוּתָא לִבְנֵי לֵוִי לְגֵרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי.
(ו-ז) אמר: ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי לגרשני לעדן ושמעי – אלה לעדן ושמעי הם מבני בניו של גרשום, והיו מבניא דוד ומשה כולם.
א. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ובכ״י מוסקבה 853 (במקום ״מבני... כולם״): ״והיו בימי דוד וכן מעשה כולם״.
מחלקות – לחלקים.
לבני לוי – את בני לוי היה מחלק והם גרשון וכו׳.
ויחלקם דויד – היינו לעשרים וארבע משמרות כדלקמן.
ויחלקם – כמו ויחלקם.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ז) לַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לַעְדָּ֥ן וְשִׁמְעִֽי׃
Of the Gershonites: Ladan, and Shimei.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
לְגֵרְשׁוֹן לַעֲדָן וְשִׁמְעִי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

1לגרשני לעדן ושמעי2לעדן הוא לבני הנזכר בתורה (שמות ו׳:י״ז); ונזכר בזה הספר למעלה ״לבני״ (ו׳:ה׳).
1. לגרשני וכו׳. מכאן עד הפירוש לפסוק כו נמצא רק בענף אחד של עדי-נוסח, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. לעדן הוא לבני וכו׳. אך דעת המיוחס לתלמיד רס״ג (לפי הנוסחה שמעדיף קירכהיים) היא שלעדן ושמעי הם מצאצאי גרשון שחיו בימי דוד; וכן דעת המיוחס לר״י קרא. בקשר לזה ראו מה שכותב המלבי״ם על דברי רד״ק, ושאר דבריו על פסוקנו.
The Gershonites: Ladan and Shimei. Ladan is the same as Livni mentioned in the Torah (Exodus 6:17). He is mentioned as Livni earlier in this book (6:5).
לגרשני – לגרשון היו בנים לעדן ושמעי.
לעדן – לדעת הרד״ק הוא לבני (הנזכר בתורה ולמעלה ו׳ ב׳), ולפי דבריו פי׳ המפ׳ שיחיאל וזתם ויואל הם יחת זימה ויואח שהם למעלה (שם ה׳) בני לבני. וכל זה טעות, כי למעלה חושב מאב לבן, כמו שמוכח (שם כז-כח), והעקר שלעדן אינו לבני, רק א׳ מבני לבני שמשם התחיל הבית אב, ושמעי (הנזכר בפסוק ט׳) הוא שמעי בן יחת בן לבני, הנזכר למעלה (שם פסוק כז-כח), כמ״ש בפי׳ שם שיחת היה בן לבני. ובזה נבין איך נתפרדו מלבני שני בתי אבות לעדן בן לבני, ובני לעדן היו יחיאל, וזתם ויואל היו בני יחיאל כמו שמבואר לקמן (כ״ו:כ״ב), ובאמת נראה שם שיחיאל וזתם היו רחוקים כמה דורות מלבני, דהא היו בימי דוד ובני שמעי בן יחת היו שלומית וכו׳ והיה לו עוד בן ששמו זמה הנזכר למעלה שם, ולא היה לבית אב מיוחד, ובני שמעי שבפסוק י׳ הם בני שמעי בן גרשון.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ח) בְּנֵ֣י לַעְדָּ֗ן הָרֹ֧אשׁ יְחִיאֵ֛ל וְזֵתָ֥ם וְיוֹאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃
The sons of Ladan: Jehiel the chief, and Zetham, and Joel, three.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קעודהכל
בְּנֵי לַעְדָן דְמִתְמַנָא לְרֵישָׁא יְחִיאֵל זֵיתָם וְיוֹאֵל תְּלָתָא.
אמר: בני לעדן הראש יחיאל וזיתם ויואל – ומצאנו למטה כי זיתם ויואל הם בני יחיאל נגידים על האוצרות, ככתוב למטה: בני יחיאלי זיתם ויואל אחיוא על אוצרות בית ה׳ (דברי הימים א כ״ו:כ״ב).
א. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״ממונים״.
בני לעדן הראש יחיאל – ״יחיאל הראש״ ר״ל, 1ואין לו הכרע, ונמשך לפניו או לאחריו; כי 2לבני היה הבכור לגרשון, ויחיאל היה הבכור ללבני שהוא לעדן. ויחיאל הוא יחת הנזכר למעלה (שם). וזתם ויואל ג״כ בני לעדן – והֵנה הם שלשה; ולמטה הוא אומר זתם ויואל בני יחיאל, שאמר 3״בני יחיאל זיתם ויואל אחיו״ (השוו דברי הימים א כ״ו:כ״ב)! 4א״כ הנה כתב בני בנים עם הבנים, וכמוהו בספר רבים. 5או נפרש: מה שאמר למטה ״בני יחיאל זיתם ויואל״ – היו בניו נקראים על שם אחיו. 6או חסר ו״ו, ופי׳: בני יחיאל 7וזתם אחיו היו על אוצרות בית יי׳.
1. ואין לו הכרע וכו׳. השוו לעיל א׳:ל״ו ד״ה ״קנז״ והערה ד״ה ״ועזרא דקדק״. ובתרגום: ״בני לעדן דמתמנא לרישא...⁠״. מהמיוחס לר״י קרא נשמע ש״הראש״ מתאר את יחיאל.
2. לבני היה הבכור לגרשון. כך הוא נמשך לפניו, היינו ללעדן (=לבני), שהיה ראש (קרי: בכור) לבני גרשון.
3. בני יחיאל. לפנינו: בני יחיאלי; אך לא מצאתי מי שחולק על הנחתו של רד״ק ששמות אלה מתייחסים לאותו בן אדם.
4. א״כ הנה כתב בני בנים עם הבנים. לפי זה לא נזכר ללעדן אלא בן אחד – יחיאל – ולא שלשה, וזתם ויואל הם בני יחיאל ולא בני לעדן. וכן כנראה מפרש המיוחס לתלמיד רס״ג. אבל ממה שכותב רד״ק דברי הימים א כ״ה:כ״א-כ״ב ש״אחד מבני לעדן...היה יחיאלי״, נשמע שהוא נוקט בפשיטות שהיו ללעדן יותר בנים; עיינו שם ובהערות. גם דעת המיוחס לר״י קרא היא שאלה השלשה היו אחים.
5. או נפרש וכו׳. לפי זה, היו אמנם ללעדן שלשה בנים, ובני יחיאל נקראו ״זתם״ ו״יואל״ על שם בני לעדן שנקראו כך.
6. או חסר ו״ו, ופי׳ וכו׳. לפי זה לא היו ליחיאל בנים בשמות אלה; וכך גם לפי המיוחס לר״י קרא שם.
7. וזתם אחיו. הוא מדלג על השם ״יואל״. בתוספת וי״ו, הפסוק שלפנינו אומר: ״בני יחיאלי וזתם ויואל אָחִיו על אצרות בית ה׳⁠ ⁠⁠״. לפי זה, המשמעות היא שהן בני יחיאל הן זיתם והאח שלו יואל היו על האוצרות. אבל לפי ציטוטו של רד״ק המתעלם מהשם ״יואל״, המשמעות היא שהן בני יחיאל הן האח שלו זיתם היו על האוצרות, או שהן בני יחיאל הן בני האח שלו זיתם היו על האוצרות. אך מדבריו להלן פסוק כה נשמע שהוא נוקט בפשיטות שזיתם ויואל עצמם היו על האוצרות, ושאין איפוא הכוונה לבניהם.
The sons of Ladan the chief Jehiel. “Jehiel the chief” is [one] intended meaning, but there is in no single, exclusive reading: [the word “chief”] refers both to what appears before it and to what appears after it. For Livni—who is the same as Ladan—was Gershon’s first-born [and thus a “chief”], and Jehiel was the first-born of Livni. Jehiel is the same as Jahath mentioned above (ibid.). Zetham and Joel are also sons of Ladan; so here they total three. But below, the text says that Zetham and Joel are sons of Jehiel, for it says, “The sons of Jehiel: Zetham and his brother Joel” (cf. 1 Chronicles 26:22)! We may infer that here it includes grandsons with sons: there are many cases like this in the book. Alternatively, we might explain that it says below “The sons of Jehiel: Zetham and Joel” because his sons were named for his brothers. Or it elides a vav, and it means: The sons of Jehiel and Zetham (ve-Zetam) his brother were over the treasuries of the House of the Lord.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קהכל
 
(ט) בְּנֵ֣י שִׁמְעִ֗י [שְׁלֹמִ֧ית] (שלמות) וַחֲזִיאֵ֛ל וְהָרָ֖ן שְׁלֹשָׁ֑ה אֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לְלַעְדָּֽן׃
The sons of Shimei: Shelomith, and Haziel, and Haran, three. These were the heads of the fathers' houses of Ladan.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
בְּנֵי שִׁמְעִי שְׁלוֹמִית וַחֲזִיאֵל וְהָרָן תְּלָתָא אִלֵין רֵישֵׁי אֲבָהָתָא לְבֵית לַעְדָן.
ואלה בני שמעי שלומית וחזיאל והרן שלשה – אומר זה שמעי הוא יואל הזכור לפניו [אויש אומרים הוא בן יואל].
א. נוסף בכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853.
בני שמעי1אין זה שמעי מבני גרשון; 2אלא אחד מבני לעדן הנזכרים היה שמו שמעי, ובניו שלמית וחזיאל והרןשלשה.
1. אין זה שמעי בן גרשון. כי שמעי בן גרשון הוא הנזכר בפסוק י, כמו שהוא כותב בדיבור הבא.
2. אלא אחד מבני לעדן וכו׳. דעת המיוחס לתלמיד רס״ג היא שהוא יואל; ובנוסחה אחת שמזכיר קירכהיים: ״וי״א הוא בן יואל״.
The sons of Shimei. This Shimei is not a son of Gershon. Rather, one of the sons of Ladan that are mentioned had a name “Shimei,” and his sons were Shelomith, Haziel, and Haran—three.
בני שמעי וגו׳ – ידמה ששמעי זה הוא מבני לעדן או מבני בניו וקצר זכרו בזה המקום ויורה על זה אמרו אלה ראשי האבות ללעדן וידמה מזה המקום כי לגרשון היו תשעה בתי אבות יחיאל אתם ויואל ושלומית וחזיאל והרן ויחת וזינא והנה שמונה. ויעוש ובריעה היו שניהם לבית אב אחד כי לא הרבו בנים.
שלמות – שלמית ק׳.
בני שמעי – אין זה שמעי בן גרשון כ״א אחד מבני לעדן ושלשת בניו היו ראשי אבות.
בני שמעי וגו׳ אלה ראשי האבות ללעדן – פירש שגם מבני שמעי לקחו ראשי אבות ללעדן לפי שהיו בני לעדן הרבה. ובפסוק שאחר כך חשב בני שמעי והראשים שלהם משלהם.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(י) וּבְנֵ֣י שִׁמְעִ֔י יַ֣חַת זִינָ֔א וִיע֖וּשׁ וּבְרִיעָ֑ה אֵ֥לֶּה בְנֵֽי⁠־שִׁמְעִ֖י אַרְבָּעָֽה׃
And the sons of Shimei: Jahath, Zina, and Jeush, and Beriah. These four were the sons of Shimei.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמנחת שימצודת דודעודהכל
וּבְנֵי שִׁמְעִי יַחַת זִינָא וִיעוּשׁ וּבְרִיעָה אִלֵין בְּנֵי שִׁמְעִי אַרְבְּעָה.
(י-יא) יחת זינא – הם ב׳ אנשים, זינא הוא זיזהא שהזכיר אחריו ככתוב: ויהי יחת הראש וזיזה השני.
לפקודה אחת – חצי חלק משמרה, כי המשמרה כ״ד ראשים עליה, ואלה היו י״ב ראשים חצי אשמורה, ומחלוקת היא קס״זב אנשים.
ובני שמעי יחת וזינא – שמעי הוא אחי לעדן וזה בן גרשום. [היו מן גרשום] י״ב ראשים חצי אשמורה ועל כן אמר לפקודה אחת.
א. כך במהדורת קירכהיים, וכ״ה לפנינו. בכ״י מוסקבה 853 (כאן ובציטוט להלן): ״זינא״.
ב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״קפ״ז״.
ובני שמעי – זהו שמעי בן גרשון,
And the sons of Shimei. This is Shimei son of Gershon.
ובני שמעא יחת זינא – זינא כתיב בלא וא״ו בראש התיבה והוא חד מאלפ״א בית״א מן ב׳ ב׳ לא נסבין וא״ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסי׳ במסרא רבתא.
ובני שמעי – זהו בן גרשון.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמנחת שימצודת דודהכל
 
(יא) וַיְהִי⁠־יַ֣חַת הָרֹ֔אשׁ וְזִיזָ֖ה הַשֵּׁנִ֑י וִיע֤וּשׁ וּבְרִיעָה֙ לֹא⁠־הִרְבּ֣וּ בָנִ֔ים וַיִּֽהְיוּ֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לִפְקֻדָּ֖ה אֶחָֽת׃
And Jahath was the chief, and Zizah the second; but Jeush and Beriah did not have many sons; therefore they became a fathers' house in one reckoning.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
וַהֲוָה יַחַת מְמַנָא לְרֵישָׁא וְזִיזָא תִנְיָנָא וִיעוּשׁ וּבְרִיעָה לָא אַסְגִיעוּ בְּנִין וַהֲווֹ לְבֵית אַבָּא מְמַנָן לְמַטַרְתָּא חֲדָא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

לפקודה – ענין מנוי וגזברות.
הראש – הוא היה בית אב הראשון בבני שמעי.
וזיזה – הוא זינא הנזכר.
אחת – מוסב גם על לבית אב ור״ל שהיו לחבורה אחת וראש אחד להם.
ויהיו לבית אב לפקדה אחת – היינו בימי עזרא אבל בימי דוד חשב אותן בפני עצמן.
ויהיו לבית אב – וא״כ היה מגרשון תשעה בתי אבות (ומה שכתב בפי׳ הגר״א ווילנער שלא נהיה לבית אב א׳ עד ימי עזרא, אינו נכון, כי פה מדבר מימי דוד).
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(יב) בְּנֵ֣י קְהָ֗תא עַמְרָ֥ם יִצְהָ֛ר חֶבְר֥וֹן וְעֻזִּיאֵ֖ל אַרְבָּעָֽה׃
The sons of Kohath: Amram, Izhar, Hebron, and Uzziel, four.
א. קְהָ֗ת א=קֳהָ֗ת (חטף קמץ)
תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל
בְּנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר חֶבְרוֹן וְעֻזִיאֵל אַרְבְּעָה.
בני קהת עמרם יצהר וגו׳ – וסימן ראו ענוים ישמחו ועיין מ״ש לעיל סי׳ ה׳.
תרגום כתוביםמנחת שיהכל
 
(יג) בְּנֵ֥י עַמְרָ֖ם אַהֲרֹ֣ן וּמֹשֶׁ֑ה וַיִּבָּדֵ֣ל אַהֲרֹ֡ן לְֽהַקְדִּישׁוֹ֩ קֹ֨דֶשׁ קׇדָשִׁ֤ים הֽוּא⁠־וּבָנָיו֙ עַד⁠־עוֹלָ֔ם לְהַקְטִיר֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֧הי״י֧ לְשָׁרְת֛וֹ וּלְבָרֵ֥ךְ בִּשְׁמ֖וֹ עַד⁠־עוֹלָֽם׃
The sons of Amram: Aaron and Moses; and Aaron was separated, that he should be sanctified as most holy, he and his sons forever, to offer before Hashem, to minister to Him, and to bless in His name forever.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרן וּמשֶׁה וְאִתְפָּרֵשׁ אַהֲרן לְקַדָשׁוּתֵיהּ קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא וּבְנוֹהִי עַד עָלְמָא לְאַסָקָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָם יְיָ לְשַׁמָשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא בִשְׁמֵיהּ עַד עַלְמָא.
בני עמרם אהרן ומשה – (בתהלים רמז תתנ״ג).
להקדישו קדש קדשים – אמר זה לפי ששבט לוי היה קדש ואהרן מקודש ממנו.
לשרתו ולברך בשמו עד עולם – הוא ברכת כהנים.
להקדישו – הלמ״ד בגעיא בס״ס.
ולברך בשמו – הוא ברכת כהנים בנשיאת כפים.
בני עמרם – ר״ל ואין לחשב מבניו אל שבט הלוי רק משה לבדו, כי אהרן נבדל מן הלוים להיות קדש קדשים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יד) וּמֹשֶׁ֖ה אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּנָ֕יו יִקָּרְא֖וּ עַל⁠־שֵׁ֥בֶט הַלֵּוִֽי׃
But as for Moses the man of God, his sons are named among the tribe of Levi.
תרגום כתוביםעודהכל
וּמשֶׁה נְבִיָא דַייָ וּבְנוֹהִי אִתְקְרוּן עַל שִׁבְטָא דְלֵוִי.
תרגום כתוביםהכל
 
(טו) בְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה גֵּרְשׁ֖וֹם וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃
The sons of Moses: Gershom, and Eliezer.
תרגום כתוביםילקוט שמעוניר״י אבן כספיעודהכל
בְּנֵי משֶׁה גֵרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר.
(טו-יז) בני משה גרשום ואליעזר – א״ר יוחנן משום ר׳ יסוי כל דבור ודבור שיצא מפי הקב״ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו, מנ״ל ממשה רבינו שנאמר הרף ממני ואשמידם וגו׳ ואעשה אותך לגוי גדול, אע״פ דבעא משה רחמי על הא מלתא ובטלה אפ״ה אוקמיה בזרעיה שנאמר בני משה גרשום ואליעזר וגו׳ בני אליעזר רחביה הראש וגו׳ ובני רחביה רבו למעלה, מאי רבו למעלה, תנא משמיה דר׳ יוסי למעלה מס׳ רבוא, כתיב הכא ובני רחביה רבו למעלה וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו.
ושבואל בן גרשום בן מנשה נגיד על האוצרות (דברי הימים א כ״ו:כ״ד) (ברמז ע״ב).
בני משה וג׳ – לא נזכרו שם גם בסדור דוד, עד היום קרוב למותו, ואם זכר מבני אהרן ולוי כמה סדורים.
תרגום כתוביםילקוט שמעוניר״י אבן כספיהכל
 
(טז) בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹם שְׁבוּאֵ֥ל הָרֹֽאשׁ׃
The sons of Gershom: Shebuel the chief.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״געודהכל
בְּנֵי גֵרְשׁוֹם שְׁבוּאֵל מְמַנָא לְרֵישָׁא הוּא יְהוֹנָתָן דְאִתְמַנָא נְבִיָא שִׁקְרָא וּבְסִיבוּתֵיהּ עֲבַד תְּתוּבָא וּמַנֵי יָתֵיהּ דָוִד לְרֵישָׁא עַל אוֹצָרַיָא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ומן בני עמרם שבואל הנגיד בן משה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גהכל
 
(יז) וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי⁠־אֱלִיעֶ֖זֶר רְחַבְיָ֣ה הָרֹ֑אשׁ וְלֹא⁠־הָיָ֤ה לֶאֱלִיעֶ֙זֶר֙ בָּנִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וּבְנֵ֥י רְחַבְיָ֖ה רָב֥וּ לְמָֽעְלָה׃
And the sons of Eliezer were: Rehabiah the chief. And Eliezer had no other sons; but the sons of Rehabiah were very many.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
וַהֲווֹ בְּנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה מְמַנָא לְרֵישָׁא וְלָא הֲווֹ לֶאֱלִיעֶזֶר בְּנִין חוֹרָנִין וּבְגִין זַכְוָתֵיהּ דְמשֶׁה רְבוֹ בְּנֵי רְחַבְיָה וְסַגִיעוּ לְעֵיל מִן שִׁיתִּין רִיבְבָן.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ומן בני אליעזר רחביה, ולא היו לאליעזר בנים אחרים – שהיו ראשים בימיו כי אם ישיה בלבד (דברי הימים א כ״ד:כ״א), כמו שהיה לשבואל והוא יחדיהו הזכירו למטה (דברי הימים א כ״ד:כ׳) והיה ראש.
אחרי כן ובני רחביה רבו למעלה – והיו ראשים גם הם אחרי שנים.
רבו למעלה – רוצה לומר: רבו למעלה מהרבוי הנהוג באופן שהיו רבים מאד.
רבו למעלה – נתרבו מאד.
ולא היה לאליעזר – ומ״ש לקמן (כ״ו:כ״ה) לאליעזר רחביה בנו וישעיה בנו, פי׳ בנו של רחביה.
רבו – בא כמשפט נחי ל״ה, ויל״פ שהוא מענין גדולה והתנשאות, כי מבואר לקמן ששלומית מבני רחביה ואחיו היו ממונים על כל אוצרות הקדשים שהקדישו לבהמ״ק, שהיו מטמונים גדולים והון עתק ולא ימסרו רק לאנשים גדולי המעלה מאד.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יח) בְּנֵ֥י יִצְהָ֖ר שְׁלֹמִ֥ית הָרֹֽאשׁ׃
The sons of Izhar: Shelomith the chief.
תרגום כתוביםעודהכל
בְּנֵי יִצְהָר שְׁלוֹמִית מְמַנָא לְרֵישָׁא.
תרגום כתוביםהכל
 
(יט) בְּנֵ֖י חֶבְר֑וֹן יְרִיָּ֤הוּ הָרֹאשׁ֙ אֲמַרְיָ֣ה הַשֵּׁנִ֔י יַֽחֲזִיאֵל֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י וִֽיקַמְעָ֖ם הָרְבִיעִֽי׃
The sons of Hebron: Jeriah the chief, Amariah the second, Jahaziel the third, and Jekameam the fourth.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמלבי״םעודהכל
בְּנֵי חֶבְרוֹן יְרִיָהוּ מְמַנָא לְרֵישָׁא אֲמַרְיָה תִּנְיָנָא יַחֲזִיאֵל תְּלִיתָאָה וִיקַמְעָם רְבִיעָאָה.
ומן בני חברון – י״ד עם בני משה, והם רחביה ושבואל בלבד, כללם כי הוא אומרא למטה: ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל (דברי הימים א כ״ד:כ׳) ומזכיר למטה מה שלא הזכיר למעלה והם יחדיהו שמיר ויעזיהו בני (קיש) ירחמאל, למען תדע כי מספר הראשון מזכיר כלל יחוסם, ואלה מתו ונתנו אלה ראשים, ואילוב בחרו אלה מאלה כ״ד ראשים מובחרים עם נשיאים כולם כמו שנזכר שמותם, ועיקר אלה כ״ד ראשים שהיו על י״ב אלף שיהיו עובדים לפני המזבח הם בענין שנאמר ולבני לוי הנותרים כמו שבארנו.
א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״כללם היו כ״ז, ואמר למטה״.
ב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853: ״ואולי מאלה ומאלה״.
אמריה השני – השלשה האחרונים הם בני יריהו כמפורש לקמן כד, כג.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמלבי״םהכל
 
(כ) בְּנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִיכָ֣ה הָרֹ֔אשׁ וְיִשִּׁיָּ֖ה הַשֵּׁנִֽי׃
The sons of Uzziel: Micah the chief, and Isshiah the second.
תרגום כתוביםעודהכל
בְּנֵי עֻזִיאֵל מִיכָה מְמַנָא לְרֵישָׁא וְיִשִׁיָה תִנְיָנָא.
תרגום כתוביםהכל
 
(כא) בְּנֵ֤י מְרָרִי֙ מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֔י בְּנֵ֥י מַחְלִ֖י אֶלְעָזָ֥ר וְקִֽישׁ׃
The sons of Merari: Mahli, and Mushi. The sons of Mahli: Eleazar, and Kish.
תרגום כתוביםעודהכל
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי בְּנֵי מַחְלִי אֶלְעָזָר וְקִישׁ.
תרגום כתוביםהכל
 
(כב) וַיָּ֙מׇת֙ אֶלְעָזָ֔ר וְלֹא⁠־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם⁠־בָּנ֑וֹת וַיִּשָּׂא֥וּם בְּנֵי⁠־קִ֖ישׁ אֲחֵיהֶֽם׃
And Eleazar died, and had no sons, but only daughters; and their brothers the sons of Kish took them to wife.
תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
וּמִית אֶלְעָזָר וְלָא הֲווֹ לֵיהּ בְּנִין אֱלָהֵן בְּנָן וּנְסִיבִנוּן בְּנֵי קִישׁ אֲחָא דַאֲבוּהוֹן.
וישאום בני קיש אחיהם – רוצה לומר: קרוביהם.
וישאום – נשאום לנשים.
אחיהם – קרוביהם.
וימת אלעזר – ולפ״ז לא נמצא רק כ״ב משמרות, אבל דברי תורה עשירים במק״א, שלקמן (כ״ד:כ״ז) אמר בני מררי מחלי ומושי בני יעזיהו בנו, בני מררי ליעזיהו בנו ושוהם וזכור ועברי, ופי׳ שממחלי יצאו בני יעזיהו בנו, היינו בן בנו, והוא הנזכר למעלה (ו׳:י׳) בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו שמעה בנו, ועוזה הוא יעזיהו המוזכר פה, ובני יעזיהו היו שוהם הוא שמעה הנזכר למעלה, ולשוהם היו שני בנים זכור ועברי, והם היו ראשי אבות אחר שמת אלעזר בלא בנים, והם השלימו הכ״ד משמרות, שהיו ט׳ משמרות מגרשון וט׳ מקהת וששה ממררי.
תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(כג) בְּנֵ֣י מוּשִׁ֗י מַחְלִ֥י וְעֵ֛דֶר וִירֵמ֖וֹת שְׁלוֹשָֽׁה׃
The sons of Mushi: Mahli, and Eder, and Jeremoth, three.
תרגום כתוביםעודהכל
בְּנֵי מוּשִׁי מַחְלִי וְעֵדֶר וִירֵמוֹת תְּלָתָא.
תרגום כתוביםהכל
 
(כד) אֵ֣לֶּה בְנֵֽי⁠־לֵוִי֩ לְבֵ֨ית אֲבוֹתֵיהֶ֜ם רָאשֵׁ֧י הָאָב֣וֹת לִפְקוּדֵיהֶ֗ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם עֹשֵׂה֙ הַמְּלָאכָ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָֽעְלָה׃
These were the sons of Levi after their fathers' houses, even the heads of the fathers' houses, according to their census, in the number of names by their polls, who did the work for the service of the house of Hashem, from twenty years old and upward.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
אִלֵין בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן רֵישֵׁי אֲבָהָן לְמִנְיַנְהוֹן בְּמִנְיָן שְׁמָהָן לְגוּלְגְלַתְהוֹן עָבְדֵי עֲבִידְתָּא לְפָלְחָן בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ מִבַּר עֶשְרִין שְׁנִין וּלְעֵלָא.
(כד-כה) ואמר אלה בני לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלותם עושה המלאכה לעבודת בית ה׳ מבן עשרים שנה ומעלה – דע כי בראשונה ספרם דוד מבן שלשים שנה ומעלה (דברי הימים א כ״ג:ג׳) כאשר נמנו בתורה מבן כ״ה (במדבר ח׳:ד׳) כאשר אמרו חכמים: מכאן לתלמיד שאינו רואה סימן יפה לתלמודו ה׳ שנים שוב אינו רואה (חולין כ״ד.), וכאן ספרם מבן כ׳ שנה למען עבודת הבית שהיתה עבודת הבית גדולה, וכאשר נספרו בן ל׳ לעבוד לשאת כלי המשכן ספרם כן, אבל עתה אמר דויד הניח ה׳ אלהי ישראל לעמו וישכון בירושלים עד לעולם – ואין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבודתו.
מבן עשרים שנה ומעלה – הנה אמר מבן עשרים שנה ומעלה ואף על פי שהתורה הגבילה הזמן מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה לפי שהזמנים האלו היו מוגבלים לאשר להם עבודת משא כמו שבארנו בפרשת במדבר סיני ואולם מעתה לא היה ללוים לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבודתו כי זה הבית הנבנה בירושלים הוא יהיה מנוחתו עדי עד והניח י״י יתברך לעמו מלהיות ביתו נוסע ממקום למקום כמו שקרה לו עד היום. ולזה היו בדברי דוד האחרונים נספרים בני לוי מבן עשרים שנה ומעלה להיות מעמדם לשרת בני אהרן לעבודת בית י״י על החצרות ועל הלשכות ויתר העבודות שזכר פה. והנה היו הלוים ראוים להם מהיותם בני עשרים שנה.
לבית אבותיהם וכו׳ – לבני בית אבותיהם היו אלו ראשי האבות לכל הפקודים שבהם.
במספר שמות – המנויין במספר זכרון שמותם לגלגלתם.
עשה המלאכה וכו׳ – המשוררים והשוערים והממונים.
אלה בני לוי – פירש אלה כ״ד ראשי אבות אשר ללוי, ובפרטן המה: א׳ יחיאל, ב׳ וזיתם, ג׳ ויואל מבני לעדן, ד׳ שלמית, ה׳ וחזיאל, ו׳ והרן מבני שמעי ללעדן, ז׳ יחת, ח׳ זינא, ט׳ יעוש, י׳ בריעה בני שמעי לשמעי, אלו יו״ד לגרשון; א׳ שבואל, ב׳ ורחביה מעמרם, ג׳ שלמית מיצהר, ד׳ יריהו, ה׳ אמריה, ו׳ יחזיאל, ז׳ יקמעם מחברון, ח׳ מיכה, ט׳ ישיה מעוזיאל, אלו ט׳ לקהת; א׳ אלעזר, ב׳ וקיש ממחלי, ג׳ מחלי, ד׳ עדר, ה׳ ירמות ממושי, אלו ה׳ למררי. סך הכל עשרים וארבעה ראשי משמרות.
עושה המלאכה מבן עשרים – דוד הקדים להם זמן החנוך מבן עשרים, ובאר הטעם כי אמר דויד – שדוד פירש שמה שאמרה תורה שיהיה בן שלשים הוא רק במדבר, שהיה שם משא בכתף שצריך שיהיה בעל כח, ובן שלשים לכח, אבל אחר שהניח ה׳ לעמו וא״כ אין ללוים לשאת את המשכן – וא״צ שיהיה בן שלשים. וזה כפי תירוץ האחרון שכתב הכ״מ (פ״ג מה׳ כה״מ ה״ז) לישב דברי הרמב״ם שם, שמה שצריך שיהיה בן שלשים הוא רק בזמן שהיו נושאים בכתף, ולתירוץ הא׳ שכתב שהוא רק לעבודת השיר י״ל שהלוים הצעירים היה משתמש בהם לענינים אחרים כמו שי״ת.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(כה) כִּ֚י אָמַ֣ר דָּוִ֔יד הֵנִ֛יחַ יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמּ֑וֹ וַיִּשְׁכֹּ֥ן בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם עַד⁠־לְעוֹלָֽם׃
For David said, "Hashem, the God of Israel, has given rest to His people, and He dwells in Jerusalem forever;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

אֲרוּם אֲמַר דָוִד אַנְיַח מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל לְעַמֵיהּ וְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בִּירוּשְׁלֵם עַד לְעָלְמָא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

כי אמר דוד – בא לתת טעם למה מנה דוד מבן עשרים הלא התורה אמרה מבן שלשים ואמר כי אמר דוד הניח ה׳ וכו׳ עד לעולם ולא יזוז עוד משם.
כי אמר דויד וגו׳ – והוא טעם על מ״ש למעלה שנתן דוד אותם לעבודה מבן עשרים שנה ולמעלה, הוא מפני כי אמר דוד.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(כו) וְגַ֖ם לַלְוִיִּ֑ם אֵין⁠־לָשֵׂ֧את אֶת⁠־הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֖יו לַעֲבֹדָתֽוֹ׃
and also the Levites shall no more have need to carry the Tabernacle and all its vessels for its service.⁠"
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

וּלְחוֹד אַף לְלֵיוָאֵי לָא כְשַׁר לְמֵיטַל יַת מַשְׁכְּנָא דַייָ וְיַת כָּל מָנוֹהִי לְפוּלְחָנֵיהּ.
וגם ללוים אין לשאת את המשכן וגו׳ – כלומ׳: אחר ששכן האהל בירושלם, עוד אין ללוים עבודת משא.
Also, the Levites need not carry the Tabernacle etc. This means: After the Tent was put in place in Jerusalem, the Levites were to have no more carrying duties.
וגם ללוים – וא״כ אין גם ללוים לשאת את המשכן ממקום למקום כמו שנשאו עד הנה ואינם אלא לשיר ודי בבן עשרים כי לעבודה בכתף הוצרך לשלשים למלאות הכח ולא לשיר.
לעבודתו – העשוי לעבודת המשכן.
וגם ללוים אין לשאת – בכתף. אף על פי שצריכים לשאת הארון לקדש קדשים אבל שם היו כהנים, לכן נתנם דוד למשוררים מבן כ׳ ולמעלה ומפרש ואמר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(כז) כִּ֣י בְדִבְרֵ֤י דָוִיד֙ הָאַ֣חֲרוֹנִ֔ים הֵ֖מָּה מִסְפַּ֣ר בְּנֵֽי⁠־לֵוִ֑י מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָֽעְלָה׃
For by the last ordinances of David the sons of Levi were counted from twenty years old and upward.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

אֲרוּם בְּפִתְגָמֵי דָוִד דְאִתְנַבֵּי וַאֲמַר בְּחוֹרַנְיָתָא הִנוּן מִנְיַן בְּנֵי לֵוִי מִבַּר עֶשְרִין שְׁנִין וּלְעֵלָא.
המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה – כלומר אז תיקן דוד משמרות אלו כשיבא שלמה בנו שיהיו מזומנים לו.
the sons of the Levites were numbered from twenty years old and upwards Then David established these watches, so that when Solomon his son would come, they would be prepared for him.
1כי 2בדברי דויד האחרונים – כלומר: במעשיו האחרונים היה זה, שספר הלוים מבן עשרים שנה, והעמידם על משמרותם והכין כל צרכי המקדש. כי מתחלה ספר אותם מבן שלשים (דברי הימים א כ״ג:ג׳) כמו שכת׳ בתורה (במדבר ד׳:ג׳), ועתה אמר: 3כיון שאין ללוים לשאת בכתף, נעמיד גם מבן עשרים שנה ומעלה.
1. כי בדברי וכו׳. כל מה שנמצא בדיבור זה על הגיל של הלויים חסר בכת״י פריס ומינכן (עיינו בחילופים), וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. בדברי דויד האחרונים. כלומר: במעשיו האחרונים. אבל בתרגום: ״בפתגמי דוד דאתנבי ואמר בחורניתא״.
3. כיון שאין ללוים וכו׳. מניח רד״ק שנכללו לצורך נשיאת המשכן רק אלה שהיו בני שלשים או יותר, מחמת כוחם הפיזי (השוו ראב״ע לבמדבר ד׳:ג׳); ובכן, אחרי שנקבע המשכן במקומו, אפשר היה לכלול בעבודה גם את אלה שהיו צעירים יותר. אך באמת דבריו קשים, כי גם המנין מבן שלשים הנזכר בפסוק ג היה כשדוד היה זקן, כאשר הארון היה כבר בירושלים, ולא היה בשביל עבודת הכתף (ראה פסוקים ד׳-ה׳). ואמנם, המיוחס לר״י קרא על פסוק כד מעלה את הסתירה ולא מוצא לה פתרון. גם מה שכתוב בפסוק כה ״כי אמר דוד הניח ה׳...לעמו וישכן בירושלם עד לעולם״ נמנע המיוחס לר״י קרא מלפרש על מניית הלויים מבן עשרים, הנזכרת מיד לפניו, אלא הוא מפרש אותו על אסיפת ישראל הנזכרת בפסוק ב.
Among the last matters of David. This means: These were among the last of David’s acts: counting the Levites who were twenty years old and above, appointing them to their shifts, and making all the necessary preparations for the Sanctuary. For he had originally counted the ones who were thirty and above (1 Chronicles 23:3) consistent with what it says in the Torah (Numbers 4:3); but at this point, he figured that because the Levites do not have to carry anything by shoulder, he would appoint the ones who were twenty years old and above also.
כי בדברי וכו׳ – ר״ל אף שבדברי דוד עצמו נאמר למעלה מבן שלשים זהו כי בדברי דוד האחרונים המה ספורים מבן עשרים אבל בראשונה לא עלתה זאת על דעתו ורצה למנותם כמ״ש בתורה מבן שלשים.
כי בדברי דויד האחרונים – רצה לומר לבסוף שראה שאין להם משא בכתף ולא שאר עבודה רק לשורר ולשוער על כן נתנם בן עשרים.
כי – בל תשאל הא למעלה (פסוק ג׳) אמר ויספרו הלוים מבן שלשים, ע״ז משיב שאח״ז צוה דוד לספרם מבן עשרים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(כח) כִּ֣י מַעֲמָדָ֞ם לְיַד⁠־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן לַֽעֲבֹדַת֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔הי״י֔ עַל⁠־הַֽחֲצֵרוֹת֙ וְעַל⁠־הַלְּשָׁכ֔וֹת וְעַֽל⁠־טׇהֳרַ֖ת לְכׇל⁠־קֹ֑דֶשׁ וּמַֽעֲשֵׂ֔ה עֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃
For their station was at the side of the sons of Aaron for the service of the house of Hashem, in the courts, and in the chambers, and in the purifying of all holy things, even the work of the service of the house of God;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

אֲרוּם אֲתַר מַשְׁרוֹיֵהוֹן בִּסְטַר בְּנֵי אַהֲרן לְפוּלְחַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ עַל דַרְתַּיָא וְעַל לִשְׁכַיָא וְעַל דַכְוָתָא לְכָל קוּדְשָׁא וְעִבִידַת פּוּלְחַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.
ואשר אמר מעמדם ליד בני אהרן – כולם מזומנים היו לחלקם לשרתם על סדר חצרות העזרה בנקויןא.
ועל הלשכות – שישמרו המעשרות והכלים וסדר תשמישיה.
ועל טהרת לכל קדש – לרחיצת הקרב והכרעים של עולות ושל זבחים.
ומעשה עבודת בית האלהים – לשחוט ולפשוט ולנתוח. והכהנים מקבלים וזורקים את הדם ומוליכין את האיברים ומסדרים על המערכה, ומקבלה ואילך לא היו מתעסקים אלא כהנים (יומא כ״ז.).
א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״בניקוריה ותשמישיה״.
כי מעמדם ליד בני אהרן וגו׳ – דוגמא וילוו עליך וישרתוך (במדבר י״ח:ב׳).
ועל טהרת לכל קדש – שאם יטמא הבית וכליו שיהיו הם ממונים לטהרו שכן מצינו בחזקיהו כדכתיב ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה (דברי הימים ב כ״ט:ט״ז) וכתיב ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וגו׳ (דברי הימים ב כ״ט:י״ז).
For their station was alongside the sons of Aaron, etc. This resembles (Num. 18:2): "... and they shall join with you and minister to you.⁠"
and over the purity of all sacred things so that if the House and its vessels become unclean, they will be appointed to purify it, for so we find with Hezekiah, as it is written (below II Chron. 29:16): "And the Levites accepted to take out to the Kidron Valley outside,⁠" and it is written (ibid. verse 17): "And they commenced on the first of the first month to sanctify, etc.⁠"
ועל טהרת לכל קדש1שיהיו מזומנים הלוים לטהרת כל קדש, כמו שאמ׳ בחזקיהו ״ויבאו הכהנים לפנימה בית יי׳ לטהר״ וגו׳ 2״ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה״ (דברי הימים ב כ״ט:ט״ז).
3ומעשה עבדת בית האלהים4״ומעשה״ אינו סמוך, כי הוא נקוד סגו״ל. 5ופי׳: ולמעשה ולעבודת בית האלהים, לכל יהיו מזומנים.
1. שיהיו מזומנים וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.
2. ויקבלו הלוים וכו׳. הלויים קיבלו את ה״טֻמאה אשר מצאו [הכהנים] בהיכל ה׳⁠ ⁠⁠״ והוציאו אותה לנחל קדרון (ראה הפסוק שם).
3. ומעשה עבדת וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
4. ״ומעשה״ אינו סמוך, כי הוא נקוד סגו״ל. בנוסחאות המדוייקות שלפנינו הוא סמוך, בציר״י; וכן בתרגום: ״ועבידת פלחן״. בליקוטו של כ״ד גינצבורג נזכר כי נמצאת נוסחתו של רד״ק בדפוס אחד.
5. ופי׳: ולמעשה ולעבודת וכו׳. אין רד״ק מבאר את המשמעות המדוייקת של ״מעשה״.
And over tohorat le-kol qodesh. The Levites had to be prepared for tohorat kol qodesh (=the purification of all the holy things), as the text says in connection with Hezekiah: “The priests went into the House of the Lord to purify it … The Levites received [the unclean things] to take them outside to Wadi Kidron” (2 Chronicles 29:16).
U-ma‘aseh ‘avodat the House of God. U-ma‘aseh is not in the construct state, for it is vocalized with a segol. What this means is: u-lema‘aseh ve-la-‘avodat (=for activites and for the service of) the House of God—they had to be prepared for it all.
לעבדת בית ה׳ – בספרים מדוייקים חסר וא״ו והמסרה כמותם.
טהרת – בחט״ף קמ״ץ הה״א.
כי מעמדם – ר״ל הואיל והופקדו להיות מעמדם תחת יד בני אהרן וכו׳ א״כ די בבן עשרים.
על החצרות – יפרש מהו עבודת בית ה׳ ואמר שיהיו ממונים על החצרות וכו׳.
ועל טהרת – לשמור טהרת דברים הקדושים שלא יטמאו.
ומעשה – ושאר מעשה עבודת וכו׳.
כי מעמדם – וע״י שהיה צריך עבודות רבות והלוים הגדולים מבן שלשים לא היו מספיקים, נתנו עבודות שאינם עקרים להפחותים מבן שלשים, והשיר והשוער וכדומה להלוים שהם מבן שלשים.
ועל טהרת – לטהר את הטומאה שנמצאה בקדש, כמ״ש (לקמן דה״י ב׳ כ״ט:ט״ז) ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון, ופי׳ על החצרות וטהרת כלי קדש של החצרות והלשכות, כי טומאה הנמצא במקדש מצוה בכהנים להוציאה, כמבואר בסוף עירובין.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(כט) וּלְלֶ֨חֶם הַֽמַּעֲרֶ֜כֶת וּלְסֹ֤לֶת לְמִנְחָה֙ וְלִרְקִיקֵ֣י הַמַּצּ֔וֹת וְלַֽמַּחֲבַ֖ת וְלַמֻּרְבָּ֑כֶת וּלְכׇל⁠־מְשׂוּרָ֖ה וּמִדָּֽה׃
for the showbread also, and for the fine flour for a meal-offering, whether of unleavened wafers, or of that which is baked on the griddle, or of that which is soaked, and for all manner of measure and size;
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְלִלְחֵם סִדוּרָא וּלְסוּלְתָּא וּלְמִנְחָתָא וּלְאַסְפּוֹגִין פַּטִירִין וּלְמַסִרְיָתָא וְלִרְבִיבָא וּלְכָל מְכִילְתָּא וּמְשַׁחְתָּא.
וללחם המערכת – נותנים לכהנים ללוש ולאפות ומזמנין כל הסדר על הסדר על הערכתו.
ולסלת למנחה ולרקיקי המצות – שהם מזומנים לכלם ומחלקים הנדרים והנדבות והשלמים והחגיגה לכל אחד ואחד מישראל איש איש מנתו.
ולמחבת – וגם על מעשה החבתין.
ולכל משורה – כלל כל דבר הלח, היינות והנסכים והשמנים.
ומדה – לכל דבר היבש הסלת המפורש ושאינו מפורש.
ודע כי ו׳ אלפים שהיו שוטרים ושופטים (דברי הימים א כ״ג:ד׳) היו מן בני יצהר אלף ושבע מאות ומן בני חברון אלפים ושבע מאות ומן עוזיאל ומן עמרם תשלום ששת אלפים, כי לא הזכיר הנה לבני עוזיאל ולבני עמרם כמה היו.
ולכל משורה ומדה – גם כן יהיו מזומנים 1לתקן המדות שהן צריכין למקדש – ההין והאיפה: שלישיתם ורביעיתם ועשיריתם. 2ו״משורה״ הוא כלל המדות הקטנות, ו״מדה״ כלל המדות הגדולות.
1. לתקן המדות וכו׳. ר״ל: להכין יין, שמן, סולת וכדומה בשביל הקרבנות, בשיעורים שהתורה דורשת.
2. ו״משורה״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. ובמיוחס לר״י קרא: ״משורה מידת הלח״.
For mesurah and middah. They also had to be prepared to fix the quantities (middot) needed for the Sanctuary: one-third, one-quarter, or one-tenth of either a hin or an ephah. Mesurah is a general term for smaller measurements, and middah is a general term for larger measurements.
המערכת – מלשון ערוכה וסדור.
ולרקיקי – חררות דקות כמו רקיקי מצות (ויקרא ב׳:ד׳).
ולמחבת – מנחה מעשה מחבת.
ולמרבכת – ענין חליטה ברותחין כמו מרבכת תביאנה (ויקרא ו׳:י״ד).
משורה – היא מדת הלח כמו במדה במשקל ובמשורה (ויקרא י״ט:ל״ה).
וללחם המערכת וכו׳ – להכין לחם הפנים וסולת למנחת הסולת.
ולרקיקי וכו׳ – והם מיני מנחות האמורים בתורה.
ולכל משורה – להיות ממונים על מדות הלח והיבש הנצרכים בעזרה.
וללחם המערכת – כמ״ש למעלה (ט׳:ל״ב).
ולסלת למנחה – (שם כ״ט).
ולמחבת ולמורבכת – (שם ל״א).
ולכל משורה ומדה – מדת הלח והיבש.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ל) וְלַֽעֲמֹד֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר לְהֹד֥וֹת וּלְהַלֵּ֖ל לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ וְכֵ֖ן לָעָֽרֶב׃
and to stand every morning to thank and praise Hashem, and likewise at evening;
תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל
וּלְמֵקָם בִּצְפַר בִּצְפַר לְאוֹדוֹיֵי וּלְשַׁבָּחוֹי קֳדָם יְיָ וְכִדְנַן לְרַמְשָׁא.
ולעמוד וכו׳ – לשורר בעת הקרבת התמידין.
ולעמד בבקר – הוא השירה, וע״ז היה צריך לוים מבן שלשים ומעלה.
תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל
 
(לא) וּלְכֹ֨ל הַעֲל֤וֹת עֹלוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ לַשַּׁ֨בָּת֔וֹת לֶחֳדָשִׁ֖ים וְלַמֹּעֲדִ֑ים בְּמִסְפָּ֨ר כְּמִשְׁפָּ֧ט עֲלֵיהֶ֛ם תָּמִ֖יד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃
and to offer all burnt-offerings to Hashem, on the Sabbaths, on the new moons, and in the appointed seasons, in number according to the ordinance concerning them, continually, before Hashem;
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
וּלְכָל עִדָן דְמִתַּסְקָן עֲלָוָן קֳדָם יְיָ לְיוֹמֵי שַׁבַּיָא וּלְרֵישֵׁי יַרְחַיָא וּלְמוֹעֲדַיָא בְּמִנְיָנַיָא כַּד חָמֵי לְהוֹן תְּדִירָא קֳדָם יְי.
ולכל העלות עלות לי״י לשבתות לחדשים – פתרון הם יהיו ממונים על הלשכות וגם על לשכת בית הטלאים שהקרבנות שם והם יביאו אל הכהנים תמיד בכל יום במספר מה שצריכים בכל יום בין בחול בין בשבתות ובחדשים ובמועדים שמוסיפים על התמיד כל אלה יביאו במספר כמשפט וגם מסייעים לכהנים להפשיט הזבח וכן מצינו בחזקיהו רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העולות ויחזקום אחיהם הלוים וגו׳ (דברי הימים ב כ״ט:ל״ד).
And for every offering up of burnt offerings to the Lord on Sabbaths, on New Moons The meaning is: They will be appointed over the chambers and also over the chamber of the house of the lambs, where the sacrificial animals are kept, and they will bring [them] to the priests constantly every day, according to the number that is required for each day, whether on weekdays, whether on Sabbaths, and on New Moons and festivals, when additional sacrifices are offered up with the daily offerings – all these they will bring in number according to the ordinance, and they will also assist the priests in flaying the sacrifice. And so we find with Hezekiah (II Chron. 29:34): "Only the priests were few, and they could not flay all the burnt offerings; so their brethren the Levites strengthened them, etc.⁠"
ולכל העלות עלות ליי׳1שיהיו מזומנים גם כן להלל בכל זמן שיעלו עולות לשבתות ולחדשים ולמועדים, 2ולעזור את הכהנים גם באלה הימים, שהקרבנות מרובים. ויעזרו להביא הבהמות, ולהכינם, ולשחוט ולעשות כל מעשה עד קבלת הדם; כי מקבלת הדם ואילך מצות כהונה (בבלי ברכות ל״א:).
1. שיהיו מזומנים גם כן בכל זמן שיעלו עולות. השוו התרגום.
2. ולעזור את הכהנים וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והשוו המיוחס לרש״י. המיוחס לר״י קרא מפרש שהפסוק מתייחס רק לשירה הנזכרת בפסוק הקודם, ולא על עזרה לכהנים.
And whenever offerings were made to the Lord. [The Levites] also had to be prepared to sing praises any time offerings were brought on sabbaths, new moons, and holidays, and to help the priests on those days, because there were so many offerings. They would help bring the animals, prepare them, slaughter them, and perform any other task up until the catching of the blood; for the priests were commanded to do everything from that point on (b. Berakhot 31b).
כמשפט עליהם – בכ״ף וכן נמנה במסורת ריש פרשת המשפטים עם הדומים בכ״ף.
ולכל העלות – להודות ולהלל בכל זמן העלאת עולות לה׳ לשבתות וכו׳ והם עולות המוספין.
במספר – ר״ל העולות הבאים במספר הקבוע כמשפט התורה על ישראל להקריב תמיד לפני ה׳ ולא יעבור.
ולכל העלות – כי השיר היו אומרים בעת העלאת עולת צבור. וגם יל״פ שהיו משגיחים לבקר את הטלאים ועל ההפשט והנתוח.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(לב) וְשָׁמְר֞וּ אֶת⁠־מִשְׁמֶ֣רֶת אֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֗ד וְאֵת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִשְׁמֶ֕רֶת בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן אֲחֵיהֶ֑ם לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃
and that they should keep the charge of the tent of meeting, and the charge of the holy place, and the charge of the sons of Aaron their brothers, for the service of the house of Hashem.
תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
וְיִטְרוּן יַת מַטְרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיַת מַטְרַת קוּדְשָׁא וּמַטְרַת בְּנֵי אַהֲרן אֲחוּהוֹן לַעֲבִידַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.
ושמרו וכו׳ – גם ישמרו את משמרת האהל לבל יקרב איש זר.
הקדש – דברים המקודשים.
ומשמרת בני אהרן – לסייע אותם בדבר הצריך לעבודת בית ה׳ כהפשטת עור העולה וכדומה.
תרגום כתוביםמצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

דברי הימים א כג – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא דברי הימים א כג, עולם המקרא דברי הימים א כג, תרגום כתובים דברי הימים א כג, ילקוט שמעוני דברי הימים א כג, מיוחס לתלמיד רס"ג דברי הימים א כג – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) המבוססת על מהדורת קירכהיים, ובתוספת תיקונים והערות מאת עזריאל רוזנשטרק, מיוחס לרש"י דברי הימים א כג, רד"ק דברי הימים א כגמהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), ר"י אבן כספי דברי הימים א כג, רלב"ג דברי הימים א כג, מנחת שי דברי הימים א כג, מצודת ציון דברי הימים א כג, מצודת דוד דברי הימים א כג, אדרת אליהו לגר"א דברי הימים א כג, מלבי"ם דברי הימים א כג

Divrei HaYamim I 23, Biblical Parallels Divrei HaYamim I 23, Olam HaMikra Divrei HaYamim I 23, Targum Ketuvim Divrei HaYamim I 23, Yalkut Shimoni Divrei HaYamim I 23, Attributed to Student of R. Saadia Gaon Divrei HaYamim I 23, Attributed to Rashi Divrei HaYamim I 23 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (London, 1952) (CC BY 3.0), Radak Divrei HaYamim I 23 – Translation by Professor Yitzhak Berger (all rights reserved), with his gracious permission, R. Yosef ibn Kaspi Divrei HaYamim I 23, Ralbag Divrei HaYamim I 23, Minchat Shai Divrei HaYamim I 23, Metzudat Zion Divrei HaYamim I 23, Metzudat David Divrei HaYamim I 23, Vilna Gaon (GR"A) Divrei HaYamim I 23, Malbim Divrei HaYamim I 23

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×